כל אדם ששואף לחופש זכויות אדם ואזרח,צריך תמיד לזכור את הלגליזציה-הקרב שמעולם לא הוכרע.
הקרב על הצמח,מעבר להיותו כלכלי רווחי ומוסרי כלפי החולים,הוא מעל הכל המלחמה למען חופש הפרט,החופש של אדם בוגר להחליט בעצמו מה טוב לו ומה מטיב עימו(ללא כל פגיעה בזולת) מבלי שהמדינה תתערב,האם זה הגיוני שיש מישהו מוסמך יותר מאתה עצמך לקבוע בעבורך את דרכי הטיפול שתבחר? או איך תעביר את שעות הפנאי שלך?
ואין חולק על תרומת הצמח לכלכלה,במיוחד שמדינתנו הקטנה מוכת אבטלה בשיעור של כמליון מובטלים נכון לרגע זה.
עצם הפיכת הצמח לחוקי,נוכל להציע מקומות עבודה רבים ואופציות תעסוקה חדשות;
חוות גידול,חקלאים,אורזים,משנעים,חנויות לממכר הצמח ותוצריו,ועם קצת מזל נצליח להגשים את חלומו של הזקן ולהפריח את הנגב והשממה-אקלים מושלם לצמח,כאילו הזיווג היה ידוע מראש.
זה יישדרג ויקפיץ את התיירות הישראלית,אנשים מכל העולם יעלו לארץ הקודש הירוקה כדי לחוות את חופי ישראל,ואת המדניות הליברלית החדשה והמרעננת.
כרגע הנפגעים העקריים מהמדניות הנוכחית הם החולים,אשר משלמים לא מעט כסף בכל חודש לתרופה הכרחית ונדרשת עבורם(לא מעט מהם אינם מסוגלים לעבוד כלל),והאזרחים הנרדפים על כך שבסך הכל רוצים לממש את הזכות הבסיסית,שהיא לבחור בעבור עצמם.
הלגליזציה תשפר את הכלכלה(ע"ע קולורדו),תוריד את האבטלה,תוריד את הפשיעה,ותפנה למשטרה תקציב,וזמן להתעסק בפשעים האמיתיים.
מסכים עם הכל, מלבד אולי לכך שלמיטב הבנתי, להליכה מאומצת יש יתרונות של ממש לבריאות הציבור (בניגוד למושג המפוקפק-משהו של "מיינדפולנס" שנמכר בידי התאגידים כפתרון-קסם לכל תחלואי עולם העבודה ההיפר-קפיטליסטי). אני מציע לגליזציה מלאה של קנאביס ומוצריו - כלומר, שיימכרו כמו אלכוהול וטבק, כולל בקיוסקים, בלי "חנויות מתמחות" ושאר מנגנונים להגבלת השימוש. ולמיטב זכרוני מישהו אפילו חישב פעם את הרווח נטו לקופת המדינה מלגליזציה ומדובר ב-2 מיליארד ש"ח בשנה (חיסכון על אכיפה מיותרת; מכירת קנאביס תהיה חוקית אז המוכר ישלם מס הכנסה ויגבה מע"מ, וכו') כך שיש גם טיעון כלכלי בעד זה. בנוסף לכך צריך לטפל בסמכותנות ובמדיקליזציה בתחום בריאות הנפש ולבטל את רוב סמכויות הכפייה של מערכת הבריאות בתחום זה. כאן גם כן רואים את ההיפר-קפיטליזם כאשר תרופות זולות יותר למערכת מטיפול פסיכולוגי, ולכן ממהרים לרשום אותן גם כשאין צורך בהן (מניסיון אישי הן עוזרות במצבים מסוימים, אבל בהרבה מקרים פשוט ממהרים לרשום תרופות כי זה זול ומשתלם למערכת הבריאות). ועוד בנושא האוטונומיה האישית אני תומך בהמתת חסד לבקשת החולה כמו שיש בשוויץ (חברת "דיגניטאס", למשל) לחולים סופניים שמעוניינים בכך.