מצע המפלגה הדמוקרטית בנושאי סביבה

ברכות על המצע ועל עבודת הפורום. אני מאמינה שהמצע יכול לשמש כדוגמא נהדרת למפלגות אחרות שאין להן אחד כזה ומאוד ירצו להעתיק ממנו בקרוב, ולכן ככל שהוא יהיה מהפכני יותר ומדויק יותר, כך ייטב. מספר הארות והערות:

1. הגדרת שלושת התחומים - תחבורה, דיור ואנרגיה. נדמה לי שההגדרה אינה קולעת, לא לחשיבות השונה של כל נושא כזה, ולא לפירוט במצע.

ישנם תחומים שלא נכתבו כלל במצע שהם דחופים וגדולים . אחד הוא תכנית לאומית להגבלת הילודה. כל עוד נמשיך בקצב הילודה הנוכחי, שום תכנית תחבורתית לא תעזור.

נושא שני הוא ביטחון תזונתי בעולם של אי וודאות ומחסור עתידי במזון (בתוך זה: תכנית ביטחון תזונתי לאומית; הפסקת ייבוש החקלאות במדינה ועידוד פעיל של חקלאות טבעית משקמת ולא קונסרבטיבית; יצירת מאגרי מזון לאומיים).

נושא נוסף וחשוב הוא שת"פ אזורי- ביטחוני לאדפטציה למשבר האקלים (לשיקולכם אם לשים זאת במצע, לטעמי אמירה חשובה. ניתן לקרוא, בין היתר, את מחקריו של משה טרדימן בנושא).

- הייתי מציעה להגדיר במקום דיור (וכמו שהוצע לעיל)- עירוניות מקיימת/חברתית/כד' או לחלופין תכנון מקיים. בתוך זה ייכנס נושא התחבורה (שהוא נושא חשוב מאין כמוהו, אך כתת כותרת ולא כנושא ראשי). בדומה, תחום האנרגיה כולל בתוכו אנרגיה בתחבורה.

2. בהמשך לעיל, הפירוט לנושא התחבורה רב מדי ולא רלוונטי כולו למצע.

3. דיור ובניה :

כאמור, לשנות את הגדרת הסעיף. "הכפלת קצב התחלות הבניה" עומד בסתירה לכל מה שנאמר בהמשך הפיסקה. יש אפשרויות אחרות שצריכות להגיע קודם: מיפוי המצב הקיים ומיצוי האפשרויות לשיפוץ או בניה מחודשת של בניינים ישנים או מבנים נטושים (עי תמאות או כל דרך אחרת), ציפוף עירוני. וכפי שציינתי למעלה- בלי תכנית לאומית להגבלת ילודה, שום הכפל בניה לא תעזור. הדגש הוא על שינוי דרך התכנון במדינה שתעודד תכנון מקיים שבמרכזו עירוב שימושים, והפחתת בניה בבטון

(אחד מפולטי גזי החממה הגדול ביותר).

ניהול ניקוז ואיסוף מי נגר- למעשה. שינוי הפרדיגמה מניקוז לחלחול.

4. אנרגיה: צריך להיות ה-נושא הראשון במצע. יעד של 100% מתחדשות ב-2050 הוא מאוד מאוד רחוק מדי. יש קונצנזוס מדעי לכך שרוב הפליטות תצטרכנה להתאפס עד 2030, אפילו הIPCC השמרן כתב על זה. לא מדובר בהפחתה ליניארית. השל עשו עבודה בנושא שמראה שזה בהחלט אפשרי.

5. נושאים נוספים:

- חשיבות בפיתוח מאגרי הגז- באמת?? להוריד את המשפט הזה מהר. הגז צריך להישאר באדמה בכל מחיר, כי המחיר על המשך הזרמתו בהכרח גבוה יותר. גם אם מזרימים למדינות שכנות ואנחנו מאופסי אנרגיה לכאורה, ההתחממות לא עוצרת בגבולות מדיניים. כאן צריך אמירות אחרות (שייכנסו בנושא האנרגיה) של תמיכה בהפסקה מיידית של קידום פרויקטים לאנרגיות פוסיליות: צינור הeastmed, הצינור המתוכנן דרך אילת בעקבות הסכמי השלום עם איחוד האמירויות, אישורי חיפוש מאגרי גז חדשים ועוד).

- מניעת המתה של חיות בריאות- על מה מדובר? תלוי במקרה. ואם מדובר במין מתפרץ או מין שאינו מקומי? לא רלוונטי למצע כאן, זה להחלטותיהם של אנשי המקצוע (שטובת האקולוגיה ורווחת בעלי החיים בראש מעייניהם, ולא גידולי הבקר, כמובן).

- חינוך סביבתי:

"הכנסת אוריינות אקולוגית..."- זה כבר קורה במידה כזו או אחרת. האמת שבהקשר הזה חושבת שנכון לכתוב משהו כללי יותר המדבר על עידוד, התפתחות, והרחבה של חינוך הומניסטי, טבעי ופתוח- אולי לנסח משהו עם פורום חינוך/חברה של המפלגה.. חינוך כזה הוא גם בהכרח מקיים יותר וניתן לראות זאת בשטח. החשיבה על צורת החינוך ככלל צריכה להשתנות.

"חינוך לצריכה נבונה, להקטנת פסולת.."- במשפט הזה הקטנתם את חשיבות החינוך הסביבתי. החינוך צריך להיות למודעות סביבתית, למודעות לצריכה בתוך הגבולות הפלנטריים שלנו, לעבוד עם ולא לשלוט על (נכון לכל התחומים). מיחזור זה חשוב, אבל זו הבעיה הכי קטנטנה שלנו בשנת 2020, מערכת החינוך ה'סטנדרטית' כבר טוחנת בלי סוף את הנושאים האלו והכי קל לה ללכת למקום הזה של מיחזור ושימוש חוזר במקום לדבר על משבר האקלים (מתחברת גם לדבריו של אור בהקשר זה). אפשר לבדוק עם חגית גפן מנכלית הרשת הירוקה אם תרצה לעזור בניסוח סעיף זה.

מייק שלום, בוא נדבר על זה, שלח לי בבקשה פרטים (איך ליצור איתך קשר) למייל שלי yohay@technion.ac.il

אני רוצה להתעסק בתקשורת. איך אני יכול לעזור? למי אני פונה? תודה

שלום לכולם,

ראשית, ברכות על המצע החשוב. מעטות המפלגות המתייחסות לנושא הסביבה בישראל, חרף היותו הראשון במעלה לדורות הבאים. כמה הערות חשובות על המצע: 1. את כל הדלקים המאובנים יש להשאיר בקרקע, כולל גז המתאן שהתגלה במים הכלכליים של ישראל. פיתוח תשתיות הגז ישאיר אותנו כבולים לדלקים מזהמים ומחריבי אקלים לעשורים. סעיף 3 ב"שימור הסביבה והמרחב הטבעי" כותב את ההפך הגמור (פיתוח מאגרי הגז), ועומד בסתירה ליעדים שהוגדרו בסעיף 1 ב"אנרגיה" (אי אפשר לעבור לאנרגיה למתחדשת וגם לפתח את מאגרי הגז). 2. בתחום "שמירה על בעלי חיים" נכתב בסעיף 3 "נפעל למניעת המתת חיות בריאות". לצערינו, חתולים וכלבים משוטטים בריאים לחלוטין קוטלים חיות בר רבות (חתולים - ציפורים וזוחלים; כלבים - גם צבאים וחיות בר גדולות אחרות), ואוכלוסיותיהם אינן נפגעות מהתמעטות הטרף כמו במערכות אקולוגיות טבעיות משום שהם ניזונים מאשפה. מציע למחוק או לתקן את הסעיף. 3. בתחום "פסולת ומחזור" יש דגש על מחזור. לצערינו, מחזור איננו אלא פלסטר כשאנו זקוקים לחוסם עורקים. הפתרון הנכון הוא הפחתת במקור ומעבר לחומרים מתכלים, כאשר פלסטיק בלתי מתכלים ומזהמים פשוט יוצאו מחוץ לחוק (כבר קרה בסיני ובחלק מהודו). בעיות רדיקליות זקוקות לפתרונות רדיקליים. בנוסף, אין די בפתרונות טכנולוגיים כדי לזרז את המעבר - יש צורך גם בכלים מדיניותיהם: החל ממס משמעותי על פסולת מזהמת וכלה בתמריצים והקלות למי שמייצר מחומרים מתכלים. מוזמנים ליצור עמי קשר: ד"ר אור קומאי, אקולוג: orrcomay@tauex.tau.ac.il

כמה התייחסויות

כמה התייחסויות לדברים

* קידום צדק סביבתי – חלוקה הוגנת של נטלים ושל תועלות סביבתיות. מקום בו, כתוצאה מהחלטת מדיניות, נגרמת פגיעה סביבתית לקהילה מסוימת, צריכה לעמוד בצידה גם תמורה הולמת לאותה קהילה.

בדומה, יש לעמוד על ניצולם הנכון ציבורית של מחצבים ומשאבים טבעיים. לדוגמה: איסור על יצוא סלע פוספט גולמי אלא רק מוצרים מורכבים; העלאת שיעור התמלוגים על משאבי טבע.

זה הוא אוצר השייך לאזרחי המדינה כולם וניצולו צריך לתרום לרווחת כולם.

* היערכות לשינויי אקלים – מעבר להכרה העקרונית, בכותרת, יש מקום לפרוט ולהטמיע נושא זה בכל אחד מתחומי הפעילות האחרים. כך, ישראל היא מוקד עולמי (Hot Spot) למיני חי וצומח. היערכות לשינויי אקלים בהקשר זה היא, לדוגמה, הרחבתם של שטחים מוגנים (שמורות טבע, יערות) והכללתם של בתי גידול שההגנה עליהם היא כיום בתת-ייצוג (כגון חולות לא מיוצבים או מלחות).

כלי מדיניות משמעותי בקידום ההיערכות הישראלית לשינויי אקלים הוא חיוב בעריכתו של מסמך השפעה לכל החלטת מדיניות (RIA) המתאר למקבלי ההחלטה מהן ההשלכות וההשפעות מבחינה סביבתית (כמו גם בריאותית וחברתית) של כל חלופת מדיניות עקרונית בעניין שעל הפרק.

* יצירת עירוניות טובה (דיור ובניה; תחבורה ציבורית) – דיור אינו מטרה בפני עצמה. דירה היא בסך הכל קוביה לגור בה, קורת גג. העיר – הסביבה בה אותה דירה נמצאת – היא זו שצריכה להיות במוקד העניין. בישראל יש, למעשה, עיר אחת בלבד – תל אביב-יפו. עיר במובן של מוקד חי של פעילות המציע מגוון של הזדמנויות ושל שירותים ציבוריים לכל אדם בכל גיל; עיר שהיא מקום לחיות בו, להבדיל מ"לישון" או להתגורר בו. מטרה, אם כן, היא חיזוק העירוניות, יצירתם של מוקדים עירוניים נוספים שטוב לחיות בהם, שיש בהם שירותי בריאות זמינים וטובים, שיש בהם חינוך טוב, שיש בהם הזדמנויות תעסוקה מגוונות, שיש בהם מקומות לצרוך תרבות.

בדומה, גם תחבורה ציבורית אינה מטרה אלא כלי – כלי להגיע למקומות שמספקים את צרכי החיים (תעסוקה, תרבות, פנאי, חינוך, בריאות, ... ). עירוניות טובה מעודדת תנועה "קלה" – הליכה, אופניים – שיש לה יתרונות בריאותיים, חברתיים, כלכליים וסביבתיים. תנועה "קלה" יוצרת סביבה עירונית מגוונת ומעורבת יותר.

בהקשר זה כדאי לזכור, כי האמצעי היעיל ביותר שנמצא לעידוד תחבורה ציבורית הוא, בפשטות, ביטולן של חניות ציבוריות (קרי, שעל חשבון המרחב הציבורי).

* אנרגיה ופסולת – ישראל השכילה, מכורח, להיות מובילה עולמית בניצולם היעיל של מים בחקלאות. בדומה, יש מקום להשקעות ציבוריות משמעותיות במחקר ראשוני ויישומי בפיתוחים מתקדמים בתחומי האנרגיה והפסולת.

לגבי טענת יוקר המחייה צריך לקיים דיון האם באמת קיים בישראל מחסור אמיתי בדיור ?

אני רוצה לטעון שייתכן שבעיית יוקר המחייה אינה נובעת ממחסור בבתים והתחלות בנייה.

עבודה רצינית ויסודית .

אשמח לקחת חלק בדיונים.

כמה סייגים:

1. אם אפשר לערב מומחים , אנשי שמירת טבע אקולוגים , מתכננים עירוניים. ככל שהדבר יתאפשר.

2. התייחסות לנושאי מיקרו כמו שתילת עצים לא הגיונית במקרה של מצע למפלגה ארצית .

3. ההתיחסות לפיתוח עירוני מוגבר כמצמצם פקקים לא הגיוני ללא מענה תחבורתי .

4. חסרה לי אישית התייחסות להתחממות הגלובלית וההגדרתו כאיום משמעותי למדינת ישראל( מדבור מצד אחד ובצד השני הצפה של ערי משור החוף שהיא תוצאה של ההתחממות הגלובלית . )

5. אין התייחסות לשמירת טבע ולנושא ההכחדה . הכרזת שמורות טבע וכו '