בשעה טובה, השלמנו (אנו, א.נשי פורום סביבה) את הכנת הטיוטה הראשונה למצע הסביבתי של המפלגה. מה שמייחד אותו הוא אורכו -- שני עמודים בלבד. זה לא היה קל, אבל התאמצנו להתמקד אך ורק בנושאי הליבה של התחום. אנו שמחים להציג את הטיוטה לעיונכן, ונשקול ברוח חיובית, הערות ותוספות. אנו נעשה מאמץ לשמור על מסגרת של עד שלשה עמודים ועל כן לא נוכל להכליל במצע את כל הבעיות הסביבתיות.
top of page
כדי לראות את זה בפעילות, יש לעבור לאתר הפעיל שלך.
14 תגובות
bottom of page
ברכות על המצע ועל עבודת הפורום. אני מאמינה שהמצע יכול לשמש כדוגמא נהדרת למפלגות אחרות שאין להן אחד כזה ומאוד ירצו להעתיק ממנו בקרוב, ולכן ככל שהוא יהיה מהפכני יותר ומדויק יותר, כך ייטב. מספר הארות והערות:
1. הגדרת שלושת התחומים - תחבורה, דיור ואנרגיה. נדמה לי שההגדרה אינה קולעת, לא לחשיבות השונה של כל נושא כזה, ולא לפירוט במצע.
ישנם תחומים שלא נכתבו כלל במצע שהם דחופים וגדולים . אחד הוא תכנית לאומית להגבלת הילודה. כל עוד נמשיך בקצב הילודה הנוכחי, שום תכנית תחבורתית לא תעזור.
נושא שני הוא ביטחון תזונתי בעולם של אי וודאות ומחסור עתידי במזון (בתוך זה: תכנית ביטחון תזונתי לאומית; הפסקת ייבוש החקלאות במדינה ועידוד פעיל של חקלאות טבעית משקמת ולא קונסרבטיבית; יצירת מאגרי מזון לאומיים).
נושא נוסף וחשוב הוא שת"פ אזורי- ביטחוני לאדפטציה למשבר האקלים (לשיקולכם אם לשים זאת במצע, לטעמי אמירה חשובה. ניתן לקרוא, בין היתר, את מחקריו של משה טרדימן בנושא).
- הייתי מציעה להגדיר במקום דיור (וכמו שהוצע לעיל)- עירוניות מקיימת/חברתית/כד' או לחלופין תכנון מקיים. בתוך זה ייכנס נושא התחבורה (שהוא נושא חשוב מאין כמוהו, אך כתת כותרת ולא כנושא ראשי). בדומה, תחום האנרגיה כולל בתוכו אנרגיה בתחבורה.
2. בהמשך לעיל, הפירוט לנושא התחבורה רב מדי ולא רלוונטי כולו למצע.
3. דיור ובניה :
כאמור, לשנות את הגדרת הסעיף. "הכפלת קצב התחלות הבניה" עומד בסתירה לכל מה שנאמר בהמשך הפיסקה. יש אפשרויות אחרות שצריכות להגיע קודם: מיפוי המצב הקיים ומיצוי האפשרויות לשיפוץ או בניה מחודשת של בניינים ישנים או מבנים נטושים (עי תמאות או כל דרך אחרת), ציפוף עירוני. וכפי שציינתי למעלה- בלי תכנית לאומית להגבלת ילודה, שום הכפל בניה לא תעזור. הדגש הוא על שינוי דרך התכנון במדינה שתעודד תכנון מקיים שבמרכזו עירוב שימושים, והפחתת בניה בבטון
(אחד מפולטי גזי החממה הגדול ביותר).
ניהול ניקוז ואיסוף מי נגר- למעשה. שינוי הפרדיגמה מניקוז לחלחול.
4. אנרגיה: צריך להיות ה-נושא הראשון במצע. יעד של 100% מתחדשות ב-2050 הוא מאוד מאוד רחוק מדי. יש קונצנזוס מדעי לכך שרוב הפליטות תצטרכנה להתאפס עד 2030, אפילו הIPCC השמרן כתב על זה. לא מדובר בהפחתה ליניארית. השל עשו עבודה בנושא שמראה שזה בהחלט אפשרי.
5. נושאים נוספים:
- חשיבות בפיתוח מאגרי הגז- באמת?? להוריד את המשפט הזה מהר. הגז צריך להישאר באדמה בכל מחיר, כי המחיר על המשך הזרמתו בהכרח גבוה יותר. גם אם מזרימים למדינות שכנות ואנחנו מאופסי אנרגיה לכאורה, ההתחממות לא עוצרת בגבולות מדיניים. כאן צריך אמירות אחרות (שייכנסו בנושא האנרגיה) של תמיכה בהפסקה מיידית של קידום פרויקטים לאנרגיות פוסיליות: צינור הeastmed, הצינור המתוכנן דרך אילת בעקבות הסכמי השלום עם איחוד האמירויות, אישורי חיפוש מאגרי גז חדשים ועוד).
- מניעת המתה של חיות בריאות- על מה מדובר? תלוי במקרה. ואם מדובר במין מתפרץ או מין שאינו מקומי? לא רלוונטי למצע כאן, זה להחלטותיהם של אנשי המקצוע (שטובת האקולוגיה ורווחת בעלי החיים בראש מעייניהם, ולא גידולי הבקר, כמובן).
- חינוך סביבתי:
"הכנסת אוריינות אקולוגית..."- זה כבר קורה במידה כזו או אחרת. האמת שבהקשר הזה חושבת שנכון לכתוב משהו כללי יותר המדבר על עידוד, התפתחות, והרחבה של חינוך הומניסטי, טבעי ופתוח- אולי לנסח משהו עם פורום חינוך/חברה של המפלגה.. חינוך כזה הוא גם בהכרח מקיים יותר וניתן לראות זאת בשטח. החשיבה על צורת החינוך ככלל צריכה להשתנות.
"חינוך לצריכה נבונה, להקטנת פסולת.."- במשפט הזה הקטנתם את חשיבות החינוך הסביבתי. החינוך צריך להיות למודעות סביבתית, למודעות לצריכה בתוך הגבולות הפלנטריים שלנו, לעבוד עם ולא לשלוט על (נכון לכל התחומים). מיחזור זה חשוב, אבל זו הבעיה הכי קטנטנה שלנו בשנת 2020, מערכת החינוך ה'סטנדרטית' כבר טוחנת בלי סוף את הנושאים האלו והכי קל לה ללכת למקום הזה של מיחזור ושימוש חוזר במקום לדבר על משבר האקלים (מתחברת גם לדבריו של אור בהקשר זה). אפשר לבדוק עם חגית גפן מנכלית הרשת הירוקה אם תרצה לעזור בניסוח סעיף זה.